לעיתים, אנו כמנחי דיון בכיתה מחפשים דרכים לערב יותר תלמידים בדיון, לדוגמא בכיתה גדולה או כיתה שקטה.
אוסף המתודות המצורף נועד להוסיף כלים לדיון, להתניע אותו, אך לא להחליף את השיתוף והדיון הכיתתי.
יש לכם עוד רעיונות? נשמח לשמוע! (לחצו כאן)
- יצירת אווירה חיובית שיתופית ולא שיפוטית בעזרת הרגלי שיתוף ובעזרת חוזה/הסכם כיתתי
- יצירת סטינג – ישיבה במעגל מאפשרת לכולם לראות אחד את השני, וכולם (כולל המנחה) חברים שווים בו.
- ניסוח השאלה – לפני הבאת הדיון לכיתה יש לנסח את השאלה לדיון בצורה מעניינת / פורוקטיבית / נוגעת בעולמם של התלמידים.
- מסורת ואימון – יש להתמיד בשיתוף רגשי בכיתה, התלמידים לא רגילים לזה. אם פעם ראשונה לא עבד לא להתייאש.
———————— - סבב ראשוני – בו כל תלמיד משתף רק מילה אחת בנוגע לנושא, לפני עיקר הדיון.
- זמן חשיבה – לפני תחילת הדיון נתינת זמן לחשוב מה כל תלמיד מרגיש לגבי הנושא המדובר. ניתן לשלב עם קלפי רגשות (ראו ערך) כדי לתת מילים לתחושות שהם לא תמיד מרגישים.
- קלפי רגשות – פיזור קלפי רגשות בכיתה (או שימוש בפוסטר של הרגשות) התלמידים יבחרו את הרגש המתאים לתחושות שלהם לנושא. קלפי הרגשות נועדו לתת מילים לתחושות שהתלמידים לא תמיד יודעים לבטא.
- כתיבה אישית – לפני שיתוף במליאה כל תלמיד רושם את תחושתו על דף אישי ושומר אצלו.
- דף מקורות – באם מחלקים דף לימוד, יש להשאיר בו מקום לסימון או לכתיבת הרגשות של התלמידים לדעות והמקורות בדף.
- כתיבה כללית – כל תלמיד רושם על דף את דעתו, ולאחר מכן כל התלמידים מסתובבים בכיתה ורושמים תגובות על הדפים. כך התלמידים יודעים מי כתב מה.
- כתיבה כללית 2 – כל תלמיד רושם על דף את הרגשתו ומעבירים את הדפים מאחד לשני לפי סדר הישיבה התלמידים מגיבים על הדפים של חבריהם.
- קירות מדברים – תולים על קירות הכיתה פוסטרים עליהם התלמידים יכולים לכתוב את דעותיהם, ולהגיב אחד לשני.
- על הלוח – כתיבת הרגשות שהעלו התלמידים על הלוח.
- בלתי מילולי – בקשו מהתלמידים להביע את תחושתם באמצעים לא מילוליים כגון תנועה במרחב, הבעות פנים, פיסול, ציור, מוזיקה, נהמות ועוד.
- סבב שיתוף – כל תלמיד לפי סדר משתף בתורו את תחושתו.
- פופקורן – כל תלמיד כשהוא מוכן משתף מה תחושתו.
- העברת השרביט – כאשר תלמיד מסיים לדבר הוא מעביר את רשות הדיבור לתלמיד אחר לבחירתו בעזרת קריאה בשמו או העברת המיקרופון (ראו ערך מיקרופון).
——————— - הייד פארק – תלמידים מקבלים במה "לנאום" את דעתם, ושאר התלמידים מתקבצים סביבם לשמוע.
- דיבייט – שני תלמידים מקבלים את ההזדמנות לשכנע את התלמידים בצידקתם. הם צריכים לייצג דעות הפוכות.
- דיון – התלמידים גם ישתפו את תחושתם וגם יגיבו אחד לדברי השני.
- מיקרופון – חפץ המשמש סימן לכך שרשות הדיבור נמצאת אצל אותו תלמיד המחזיק בו. המיקרופון עוזר בכיתות רועשות.
- מי שעומד הוא מדבר – עוד שיטה שיכולה למקד כיתה רועשת, תלמיד אשר מקבל את זכות הדיבור נעמד במקום או עומד לפני הכיתה "מקבל את הבמה" שימו לב לא כל התלמידים אוהבים לקבל כל כך הרבה תשומת לב.
- כתיבה בקבוצת הוואטסאפ של הכיתה – ניתן לבקש מהתלמידים לכתוב משפט, מילה או רק אימוג'י המשקפים את תחושתם.
- חלוקה לזוגות/לקבוצות – דיון על הנושא בזוגות או בקבוצות קטנות, הקבוצות יכולות ליצור תוצר פיזי כגון כרזה להצגה בכיתה, או לשתף במליאה איך היה הדיון
——————— - שיקוף הדיון – מנו מספר תלמידים לרשום לעצמם הערות בזמן הדיון, מי אמר מה אילו רגשות עלו בזמן הדיון. לקראת סוף הדיון בקשו מהם לשתף מה הם רשמו.
- שיקוף אישי – בקשו מהתלמידים לרשום במהלך הדיון מה הרגשות שלהם. בצורה ספונטנית או בעצירה יזומה.
- עיבוד רגשי – בקשו מהתלמידים לכתוב לעצמם כיצד הם מרגישים, ולחשוב מדוע הם מרגישים כך.
——————— - שאלון אינטרנטי – כתיבת השאלות באתר בו התלמידים יכולים לענות על השאלות דרך המכשיר הסלולרי שלהם, והתוצאות נראות על הלוח אנו משתמשים באתר זה: www.mentimeter.com
- קלפי מסכים לא מסכים – סימון בעזרת קלפים אם התלמיד מסכים או לא מסכים למובא לדיון, ניתן לעשות את זה בתחילת הדיון או גם במהלכו, או כתגובה לדיבייט והייד פארק, (ראו ערכים) ניתן להמציא שפה כיתתית. מה מילת הקוד או צבע למסכים ומה ללא מסכים.
- ציר חי – התלמידים נעים במרחב הכיתה בהתאם לדעותיהם. ניתן לסמן צד אחד של הכיתה "מסכים" וצד שני "לא מסכים". יש לבקש מהתלמידים להסתדר לפי הרגשתם כלפי הנושא על הרצף. ניתן לעשות כמה צירים בהתאם לתשובות אפשריות. בין השאלות יש לדון עם התלמידים מדוע הם בחרו במקום בו בחרו.
- עומד יושב – בדומה לציר חי, ניתן לעמוד או לשבת במקום כדי לסמן הסכמה או אי הסכמה, או יד למעלה או למטה (או באמצע) כדי לסמן. כך ניתן לסמן בלי לשנות את סידור הכיתה.
- מספר אצבעות – עוד שיטה לסימון מידת הסכמה, סימון בעזרת האצבעות מידת ההסכמה, 5 אצבעות מאוד מסכים, אפס אצבעות חוסר הסכמה מוחלט.
- גרף חי – בסדרה של שאלות בקשו מהתלמידים לצעוד שני צעדים קדימה להסכמה וצעד אחד אחורה לחוסר הסכמה. כך התלמידים יוכלו לראות בעיניים איך הדעות השונות ממקמות אותם במקומות שונים.
- ים/יבשה – תנו לתלמידים רק שתי אפשרויות לבחור בניהם. חלקו את הכיתה ל2 חלקים, בעזרת חוט או סימן כל שהוא ובקשו מהתלמידים לעמוד במקום המתאים.
- מחיאות כפיים – לסמן מידת הסכמה, התלמידים ימחאו כפים ככל שיש יותר הסכמה מחיאות הכפיים יהיו יותר חזקות. תרגיל טוב לכיתה שקטה.