ארגז כלים

מעֵרֶךְ למַעֲרָךְ:
איך בונים מערך דיון?

דף זה מיועד לאלה מכם, שלצד קבלת מערכי דיון מן המוכן, מעוניינים גם ליצור בעצמם מערכים כאלה; ושמחפשים מודל עבודה, שעשוי לסייע להם ולמקד אותם בעת בניית מערך לדיון כיתתי.

סבב כיתתי

אחד הכלים הנהדרים שיכולים ללוות דיון חינוכי בנושא קונפליקטואלי הוא סבב כיתתי, שבמסגרתו כל התלמידים מתבקשים להתייחס בקצרה לשאלה או הנחיה לפי סדר הישיבה.

שילוב של עיבוד רגשי בדיונים: מידע ועזרים

למידה משמעותית עוברת דרך הרגש והחוויה, מעניקה להם מקום והכרה, ומגייסת אותם ככלים להגברת המעורבות והסקרנות סביב הנושא הנלמד.

דיונים והכיתה הגדולה: התמודדות עם האתגר של הנחיית דיונים בכיתה גדולה

התמודדות עם האתגר של הנחיית דיונים בכיתה גדולה

קלפי הרגשות פותחו כדי לעזור לתלמידים לתת מילים לרגשות שלהם. לעיתים תלמידים יודעים להביע במילים מה שהם מרגישים. אנו ממליצים בנוסף לקלפים , לתלות את פוסטר הרגשות בכיתה כדי שגם כאשר אין דיון רגשי בכיתה התלמידים יוכלו לדון בינם לבין עצמם בתחושות שלהם.

35 מתודות לשיתוף רגשי

לעיתים, אנו כמנחי דיון בכיתה מחפשים דרכים לערב יותר תלמידים בדיון, לדוגמא בכיתה גדולה או כיתה שקטה. 
אוסף המתודות המצורף נועד להוסיף כלים לדיון, להתניע אותו, אך לא להחליף את השיתוף והדיון הכיתתי.

מעֵרֶךְ למַעֲרָךְ:
איך בונים מערך דיון?

דף זה מיועד לאלה מכם, שלצד קבלת מערכי דיון מן המוכן, מעוניינים גם ליצור בעצמם מערכים כאלה; ושמחפשים מודל עבודה, שעשוי לסייע להם ולמקד אותם בעת בניית מערך לדיון כיתתי.

מעֵרֶךְ למַעֲרָךְ:  איך בונים מערך דיון?

דף זה מיועד לאלה מכם, שלצד קבלת מערכי דיון מן המוכן, מעוניינים גם ליצור בעצמם מערכים כאלה; ושמחפשים מודל עבודה, שעשוי לסייע להם ולמקד אותם בעת בניית מערך לדיון כיתתי.

כמה מושגים רלוונטיים (לחצו כאן לפתיחה)

הנה מספר מושגים שנזכיר בהמשך: 

ערכים 

ערך הוא עיקרון כללי הקובע מה טוב ומה רע מה נכון ומה לא, והמסייע לשפוט את מידת המוסריות של מעשה נתון. 

ערכים מבוססים על השקפות עולם בנוגע לשאלות של צדק, מוסר, אמת, אסתטיקה וסוגיות נוספות. 

מערכות ערכים נוטות להשתנות בין אדם לאדם ובין חברה לחברה.

ערכים לדוגמה: שוויון, מצוינות, אחריות, חירות, מסורת, אהבת המולדת, נאמנות למשפחה (אלה דוגמאות ספורות, לשם ההמחשה בלבד).

מערכי הדיון שבאתר הזה עוסקים בדילמות ערכיות ובערכים נתונים כפי שהם מתייחסים ל"אחרים" בחברה הישראלית. לדוגמה: 

  • הערך "שוויון" נבחן מהזווית של שוויון אזרחי ביחס לגיוס חרדים. 
  • הדילמה בין "חירות" ל"שוויון" נבחנת מהזווית של ועדות קבלה ביישובים.

שאלה מרכזית

שאלת הדיון משמשת כנקודת הפתיחה לדיון וכציר המרכזי שסביבו ייסוב הדיון. 

השאלה תקשור את הערך שבו אנו רוצים לעסוק לנושא הספציפי של הדיון. 

דיון בשאלה המרכזית נועד להביא את התלמידים לחשוב על הערך או הערכים המרכזיים, לעסוק בהם ולהתלבט לגביהם, ולסייע לו לגבש עמדה.

מתודה

מתודה היא דרך פעולה או שיטה.

בהקשר של דיונים בכיתה, המתודה תהיה כל דרך פעולה חווייתית והתנסותית שעשויה לעורר מחשבות, רגשות או דילמות, באופן שיעזור להשיב על השאלה המרכזית של הדיון. 

ישנן מגוון מתודות אפשרויות: שימוש בסרטון או בכתבה, כתיבת טקסט, יצירת המחזה, וכו' וכו'...

הערה: דיון יכול להיות ספונטני עקב מאורעות אקטואליים שקורים במרחב המקומי או הלאומי ויכול להיות גם מתוכנן מראש. במפגש זה נתמקד בדיונים מתוכננים מראש.

שלבי עבודה, או: מתכון ל"בישול" מערך דיון

אוקיי, אז שינסתם מותניים, לבשתם סינר, ואתם מוכנים ל"בישול" של מערך דיון! 

ועכשיו, איך ניגשים למשימה?

אנו ב"מחנכים לשינוי" מציעים לבנות דיון בעזרת שלבי העבודה הבאים:

1. בחרו את הערך או את הדילמה הערכית (דילמה בין שני ערכים) שיעמדו במרכז הדיון.

לדוגמה: שוויון בין-עדתי.

2. בחרו את הנושא המרכזי לדיון בכיתה.

לדוגמה: אפליה על רקע עדתי בקבלה למקומות עבודה.

טיפ קטן: מומלץ שהנושא יהיה...

  • שנוי במחלוקת בחברה הישראלית
  • קשור ליחס לקבוצת 'אחרים' כלשהי הסובלת מגזענות, אפליה או דעות קדומות

3. נסחו שאלה מרכזית עבור הדיון.

לדוגמה: האם אפליה בקבלה לעבודה על רקע שם משפחה מבטאת גזענות על רקע עדתי?

טיפ קטן מאתנו: מומלץ שהשאלה המרכזית…

  • תבטא את הקשר בין הערך או הדילמה הערכית (סעיף 1) לבין הנושא הנבחר (סעיף 2)
  • תנוסח באופן שיאפשר שיח ער ופורה בקרב התלמידים בכיתה.
  • תהיה בעלת חשיבות - עבורכם, ועבור הכיתה או החברה כולה.

שימו לב: עבור כל ערך נתון, ניתן לנסח כמה שאלות מרכזיות לדיון. כל שאלה כזו תוכל לעמוד במרכזו של דיון נפרד, ושיאיר פן נוסף של הערך שבחרתם לעסוק בו.

4. כתבו 2-3 שאלות נוספות לדיון - שאלות שיסייעו לכם לפתח את השאלה המרכזית של הדיון ולכוון את התלמידים לעברה.

לדוגמה:

  • מה אתם מרגישים לאור העובדות שעולות מן המחקר? 
  • האם זו דוגמה לאפליה? האם זו דוגמה לגזענות?
  • האם שם המשפחה שלכם השפיע פעם על היחס שקיבלתם מאחרים?

טיפ קטן: מומלץ לפתוח בשאלות המתייחסות לתחושות ולרגשות, ורק לאחר מכן לעבור לשאלות העוסקות בעמדות.

5. מצאו מתודה שתסייע לתלמידים להעלות רגשות, חוויות, מחשבות ודילמות הקשורות לנושא הדיון.

לדוגמה: צפייה בכתבה משודרת, המציגה מחקר שלפיו מעסיקים נוטים לקבל לעבודה מועמדים בעלי שמות משפחה אשכנזיים, ולדחות מועמדים בעלי שמות משפחה מזרחיים.

טיפ קטן: המתודה נועדה לשמש "טריגר" בלבד לקראת הדיון. מטרתה לעורר את התלמידים לחשיבה, תחושה ומעורבות באופן שיכשיר את הקרקע לחלק העיקרי של השיעור, שהוא הדיון עצמו. 

6. נסחו שאלות או הנחיות עבור סבב פתיחה ו/או סבב סיום לשיעור. 

לדוגמה: ספרו על משהו ש"הלך אתכם" בזמן שחלף מאז השיעור הקודם; בחרו מילה אחת לסיכום השיעור.

טיפ קטן: למידע על סבבים כיתתיים, ולבנק רעיונות בנושא, ראו כאן.

7. ועכשיו, עבדו את כל הסעיפים הקודמים למערך דיון בן 4 שלבים: סבב פתיחה, מתודה, דיון וסבב סיום. 

טיפ קטן: אל תשכחו לתזמן את חלקי השיעור השונים, ולהגדיר את הדיון בתור החלק הארוך ביותר שלו.

8. זהו, המערך מוכן להגשה! שיהיה בתאבון...

סבב כיתתי

אחד הכלים הנהדרים שיכולים ללוות דיון חינוכי בנושא קונפליקטואלי הוא סבב כיתתי, שבמסגרתו כל התלמידים מתבקשים להתייחס בקצרה לשאלה או הנחיה לפי סדר הישיבה.

סבב כיתתי

אחד הכלים הנהדרים שיכולים ללוות דיון חינוכי בנושא קונפליקטואלי הוא סבב כיתתי, שבמסגרתו כל התלמידים מתבקשים להתייחס בקצרה לשאלה או הנחיה לפי סדר הישיבה.

מתי נכון לשלב סבב בשיעור?

בדרך כלל, שלבי השיעור המתאימים ביותר לשילוב של סבב הם פתיחת השיעור והזמן הסמוך לסיומו.

סבב פתיחה וסבב סיום יוצרים ביחד מסגרת המבדילה את הדיון משאר השיעורים בבית הספר. אם מקיימים אותם באופן קבוע , הם גם עשויים להפוך לריטואל מוכר ואהוב, המסייע לתלמידים במעבר בין שיעור "רגיל" לשיעור "דיוני" ובחזרה.

סבב המתקיים בפתיחת השיעור עשוי לסייע לתלמידים להשאיר מחוץ לכיתה את הטרדות או המחשבות שהם הגיעו אתם; להסית את החשיבה לכיוון חיובי ואופטימי; לאפשר לתלמידים למצוא את החיבור האישי שלהם לנושא שעומד לעלות במסגרת הדיון; להזמין אותם לעבור לעמדה של ביטוי אישי לצד הקשבה לשאר המשתתפים; וליצור במה שיוויונית לביטוי, באופן שיצמצם את התחרות בנוגע לזכות הדיבור בכיתה (תחרות על "הזכות להחזיק במיקרופון").

סבב המתקיים לקראת סיום השיעור עשוי לאפשר לתלמידים לערוך עיבוד רגשי או קוגניטיבי מהיר של תוכני הדיון; לעודד אותם לחשוב עוד על נושא הדיון; לאפשר להם לתת הד לדברי חבריהם; להפחית תסכול אפשרי של תלמידים שלא התבטאו במסגרת הדיון; ולאפשר למורה לקבל תמונה על התחושות, המחשבות והשאלות המצויות בכיתה בתום הדיון.

טיפים לשילוב אפקטיבי של סבב

בחרתם לשלב סבב כיתתי במהלך השיעור? נהדר! הנה כמה טיפים שאולי יעזרו לכם:

  • זכרו שסבב הפתיחה נוטה להימשך יותר מהמתוכנן, ודיונים נוטים להתמשך באופן שבא על חשבון סבב הסיום.לכן, חשוב שתתזמנו מראש את חלקי השיעור השונים, ותשמרו מספיק זמן עבור הסבבים המתוכננים. 
  • חשוב לבחור שאלה שמזמינה מענה אינטואיטיבי ותשובה קצרה, ושסביר שלא תגרור את הכיתה לתגובות ולדיונים. שאלות מורכבות או טעונות, ושאלות המצריכות מחשבה, מתאימות יותר לגוף הדיון - ולא לסבב, שאמור להיות מהיר וקליל יחסית.
  • על מנת למקד את תשומת הלב של התלמידים בשאלה או בהנחיה שבמרכז הסבב, כדאי לכתוב אותה על הלוח.
  • מומלץ לבקש מהתלמידים לענות על השאלה שבמרכז הסבב במילה או שתיים ולא יותר. 
  • אם הסבב מתפזר או מתארך, רצוי לקטוע אותו הסבב כדי לחזור על השאלה המנחה ולחדד אותה, או כדי להזכיר שחשוב לענות עליה בקצרה כדי שכולם יספיקו להתבטא.
  • לא חייבים לחדש בכל פעם: ניתן לעשות שימוש חוזר בשאלות או הנחיות עבור סבבים כיתתיים, שהוכיחו את עצמן כמוצלחות.

בנק רעיונות: הנחיות ושאלות עבור סבב כיתתי

סבב פתיחה:

  • איך אתם מרגישים ברגע זה? (ניתן לחלק לתלמידים "דף רגשונים" שבו רגשונים המייצגים רגשות שונים, ולבקש מהם לבחור רגשון אחד שמייצג את תחושתם כעת).
  • ספרו על מישהו ששמחתם לפגוש היום, בזמן שחלף מרגע שקמתם ועד עכשיו.
  • ספרו על משהו שהייתם רוצים להשאיר מחוץ לדלת הכיתה (קושי, טרדה, חשש וכו').
  • ספרו על משהו ש"הלך אתכם" בזמן שחלף מאז השיעור הקודם.
  • ספרו על אירוע שבמהלכו קרה לכם ש... (התרחשות הקשורה לתוכן הדיון שעומד להתקיים).

סבב סיום:

  • בחרו מילה אחת לסיכום השיעור.
  • ספרו על דבר אחד שאתם "לוקחים אתכם" מהשיעור.
  • איך היה לכם בשיעור הזה?
  • שתפו במחשבה אחת שנותרה אתכם בסוף השיעור. 
  • שתפו בשאלה שנותרה עבורכם פתוחה בסוף השיעור.
  • ספרו על משהו שמעניין אתכם לחקור או לדעת בעקבות השיעור.
  • מה אתם מרגישים עכשיו, בסוף השיעור? (ניתן לחלק לתלמידים "דף רגשונים" שבו רגשונים המייצגים רגשות שונים, ולבקש מהם לבחור רגשון אחד שמייצג את תחושתם כעת)
  • חשבו על מילה אחת לסיכום השיעור. (או: על חשבו מילה שאתם "יוצאים אתה" מן השיעור.)
  • שתפו בדבר שנאמר במהלך השיעור, וש"נשאר אתכם". (או: שתפו בדבר שנאמר במהלך השיעור, ואתם "לוקחים אתכם" כדי לחשוב עליו.)

שילוב של עיבוד רגשי בדיונים: מידע ועזרים

למידה משמעותית עוברת דרך הרגש והחוויה, מעניקה להם מקום והכרה, ומגייסת אותם ככלים להגברת המעורבות והסקרנות סביב הנושא הנלמד.

שילוב של עיבוד רגשי בדיונים: מידע ועזרים

למידה משמעותית עוברת דרך הרגש והחוויה, מעניקה להם מקום והכרה, ומגייסת אותם ככלים להגברת המעורבות והסקרנות סביב הנושא הנלמד.

נתינת המקום לממד הרגשי בחוויתם של התלמידים חשובה גם  מפני שהיא מאפשרת להציף אל פני השטח עולם שלם שמצוי בדרך כלל ב"קרקעית" הים של הכיתה, ושמייצר זרמים תת קרקעיים רבי עוצמה המשפיעים על התנהגותם של התלמידים, יחסיהם ועמדותיהם. העיבוד הרגשי מאפשר למורה לפרש טוב יותר את ההתרחשות בכיתה, ועשוי לסייע בהשקטה ובהרגעה של "זרמים" רגשיים חזקים ובעלי כוח מפרק.

כאשר מקיימים דיונים בנושאים שנויים במחלוקת, נתינת מקום לממד הרגשי של נושא הדיון חשובה שבעתיים: לעתים, התלמידים מחזיקים במטען רגשי רב סביב נושא הדיון. מצד אחד, חלק מתפקידינו כאנשי חינוך הוא לסייע להם לעבדו ולבחון אותו במרחב בטוח ובאופן בונה ומצמיח. מצד שני, אם לא נאפשר לתלמידים לעבד את המטען הרגשי הזה, הם לא יצליחו להתפנות לחשיבה ולהקשבה, יחושו תסכול, ואולי אף יתפרצו באופן שיגרום ל"פיצוץ" השיעור.

היכן נכון לשלב עיבוד רגשי?

בעת הבנייה של מערך דיון, ניתן לשלב שאלות המתייחסות לפן הרגשי בחוויה של התלמידים בדיון עצמו (לדוגמה: "האם מישהו חושב שהסרטון שראינו מעליב?").

אפשרות נוספת היא לשלב שאלות והנחיות המעודדות עיבוד רגשי במסגרת סבבי פתיחה וסיום כיתתיים  (לדוגמה: "ספרו על מישהו ששמחתם לפגוש היום"; "איך אתם מרגישים כעת, בסוף הדיון?").

בעת ההנחיה של דיון, ניתן וחשוב לאפשר עיבוד של רגשות התלמידים בכל מקום שבו הם מופיעים - באופן צפוי או מפתיע, סמוי או גלוי. לדוגמה: אם תלמידה סיפרה שסביה עלו ארצה חוו אפליה גזעית, חשוב להתעכב ולשאול על הרגשות שהתעוררו בעקבות כך אצלה ואצלם. אם תלמיד הביע עמדה נחרצת כנגד הידברות בין יהודים לערבים, ניתן לומר לו שנראה ששפת הגוף שלו ביטאה כעס, ולשאול אם הוא אכן חש רגש כזה, ומאילו חוויות הדבר נובע. 

עזרים לעיבוד רגשי

כדי להקל עליכם, פיתחנו עבורכם עזרי הוראה ייחודיים שעשויים לסייע בשילוב עיבוד רגשי בסבבי פתיחה וסיום. 

ניתן להשתמש בכלים אלה שוב ושוב מול אותה הכיתה, ובכל פעם הם יהיו רלוונטיים ויאפשרו לתלמידים להציף אל פני השטח מגוון של רגשות ותחושות.

כרטיסיות היגדים רגשיים

כרטיסיות אלה מציעות מגוון רחב של היגדים רגשיים להשלמה. ההיגדים פתוחים ומאפשרים השלמה באינסוף דרכים. הם חלקיים, ומשום כך מגרים את התלמידים להשלימם - ודרך כך, להתחבר לרגשותיהם ולבטאם.

אנו ממליצים להיעזר בכרטיסיות בסבב כיתתי באופן הבא: לפזר את הכרטיסיות על הרצפה, לבקש מכל תלמיד/ה לבחור כרטיסייה אחת ולהשלים את ההיגד המופיע בה, ואחר כך, בסבב, לשתף את הכיתה בהיגד שבו בחרו ובאופן שבו הם רוצים להשלימו.

קישור לכרטיסיות ההיגדים

אנו מודים לגב' אריאלה ??? שהגתה את רעיון כרטיסיות ההיגדים והייתה שותפה מלאה ליצירתן.

דף רגשונים

כולנו רוצים שתלמידינו יבטאו רגשות באופן חופשי, אבל… מה אם המילון הרגשי שלהם מצומצם והם לא מוצאים מילים לביטוי הרגשות? אחד הפתרונות למצב כזה הוא פנייה לעולם שנגיש לתלמידים באופן יומיומי - עולם הרגשונים (ה"אימוג'יז"). 

דף הרגשונים מציג מגוון רחב של מילים רגשיות בצירוף איורי-רגשונים. בסבב הפתיחה או הסיום, תוכלו לחלקו לתלמידים ולבקש מהם לבחור מתוכו רגשון שמבטא בצורה הטובה ביותר תחושתם ברגע זה. כך, הרגשונים יוכלו להפוך לעוזרים הקטנים שלכם, ולעודד שיח רגשי פתוח וכן בכיתה.

קישור לדף הרגשונים

דיונים והכיתה הגדולה: התמודדות עם האתגר של הנחיית דיונים בכיתה גדולה

התמודדות עם האתגר של הנחיית דיונים בכיתה גדולה

דיונים והכיתה הגדולה

התמודדות עם האתגר של הנחיית דיונים בכיתה גדולה

כמה מילים לפתיחה…

ניסיונם של נשות ואנשי חינוך רבים מלמד כי למרות הקשיים שעשויים להתעורר בדרך, שילוב של דיונים בכיתה - ואפילו בכיתה גדולה - יכול לזמן חוויות מספקות, משמעותיות ומצמיחות.

חלק זה של האתר זה נועד לסייע בהיערכות להתמודדות עם האתגר של הנחיית דיון בכיתה גדולה.

הנחיית דיונים מול כיתות גדולות

קבוצה מונחית "קלאסית" מונה בדרך כלל כ-14-25 משתתפים. לכן, כאשר הכיתה גדולה, מומלץ - אם זה מתאפשר - לעבוד מול כיתה מחולקת. 

למשל, ישנם בתי ספר שמחלקים את כיתת האם בשיעורי חינוך ל-2 קבוצות, כשהמורה עובד/ת עם כל מחצית לסירוגין (לעתים ברוטציה עם מורה אחר/ת מהצוות).

יחד עם האמור, שילוב כלי הנחייה מול כלל התלמידים בכיתה בת 30 ואפילו 40 תלמידים אינו חסר תוחלת, והוא גם אינו מצריך כישורי הנחייה וירטואוזיים. להפך: שילוב כלי הנחיה מול כלל התלמידים כיתה גדולה יכול לאפשר התרחשוית משמעותיות בכיתה, וניתן לביצוע על ידי כל מורה.

מטבע הדברים, שילוב כזה של כלי הנחיה צריך להיעשות באופן מותאם ומחושב. שני עקרונות, שיכולים לעזור בכך, הם: 

 

  • שילוב טכניקות
  • עבודה מתמשכת לאורך השנה

 

שילוב טכניקות 

ב"שילוב טכניקות", הכוונה היא להבניית השיעור באופן המשלב דיון בקבוצה הגדולה, עבודה בקבוצות, ואולי גם רפלקציה אישית (למשל דרך כתיבה או יצירה) וסבבים כיתתיים. כל טכניקה נועדה לפצות על החסרונות של הטכניקות האחרות ולהשלים אותן. 

דגשים בהקשר זה:

עבודה בקבוצות קטנות

  • יש לנסח שאלות ברורות לדיון בקבוצות הקטנות, ולאפשר לקבוצות גישה נוחה לשאלות האלה לאורך פרק הזמן של העבודה בקבוצות.
  • ניתן לבקש שכל קבוצה תעבוד על תוצר. 
  • יש מנחים שמעדיפים לעבור בין קבוצות הדיון הקטנות כדי לסייע בהחייאת הדיון ובהכוונתנו, ויש מנחים שמעדיפים להתבונן בכלל הקבוצות כדי לקבל תמונה כוללת. 

דיון בקבוצה הגדולה

  • אם הדיון בקבוצה הגדולה מתקיים לאחר דיון בקבוצות קטנות, רצוי לבקש מכל קבוצה להציג בקצרה את התוצר שלה, או לענות על שאלה ממוקדת שמתייחסת לעבודה בקבוצות (למשל: האם התגלו חילוקי דעות בקבוצה? אם כן, איך התמודדתם אתם?).
  • חשוב להציג שאלה אחת לפחות לדיון עבור כלל הכיתה. על שאלה זו להיות מנוסחת היטב, ולאפשר חידוש בתוך המהלך של השיעור (כלומר, לא להתייחס שוב למה שכבר עלה בקבוצות הקטנות). במענה לשאלה הזו, לא כולם יישמעו. יחד עם זאת, הדיון עדיין יכול להיות משמעותי: מי שלא יישמע יכול לעבור תהליך משמעותי כמקשיב פעיל.
  • במהלך דיון בקבוצה הגדולה, אפשר לקיים התערבויות מנחה במטרה להרחיב את מגוון הקולות הנשמעים. בדרך כלל נעדיף לא לפנות לתלמידים ספציפיים שלא דיברו ("דינה, תרצי לשתף בדעתך על הנושא?"), אלא להשמיע פנייה כללית לכיתה (למשל: "הושמעו פה דברים חשובים ומעניינים. יחד עם זאת, אני תוהה אם ישנם עוד עמדות או חוויות שעדיין לא באו לידי ביטוי"; "האם כולם מסכימים עם הגישה שהוצעה פה? אולי מישהי מרגישה/ חושבת אחרת?", וכו').

רפלקציה אישית

  • לצורך הרפלקציה האישית, רצוי לבחור שאלה או הנחיה בעלות גוון אישי ורגשי (למשל: "איך אני מרגיש/ה בסוף הדיון?").
  • ניתן להגביר את המשמעותיות של חלק זה, על ידי טכניקות כמו: 
    • יצירה של "יומן אישי", שמלווה את התלמידים לאורך השנה או לאורך עבודה על נושא כלשהו, ושבו נכתבות הרפלקציות 
    • הגשת הרפלקציה למורה והחזרתה עם התייחסות קצרה 
    • העברת הרפלקציה לחבר/ה לכיתה לצורך קבלת התייחסות ממנו/ה 
    • תליית הרפלקציות על קיר בכיתה (ניתן לשלב עם פעילות המשך - כל אחד/ת בוחר/ת רפלקציה של מישהו/י ומתייחס/ת אליה וכו')

סבב כיתתי

  • בדרך כלל, שלבי השיעור המתאימים ביותר לשילוב של סבב הם פתיחת השיעור וסיומו.
  • רצוי לנסח עבור סבב שאלה ממוקדת שקל להתחבר אליה ולענות עליה, ושמשרתת מטרה רצויה.
    • דוגמאות למטרות אפשריות של סבב פתיחה: לסייע לתלמידים להשאיר מחוץ לכיתה את הטרדות או המחשבות שהם הגיעו אתם; לאפשר לכל תלמיד/ה למצוא את החיבור האישי שלו/ה לנושא שעומד לעלות במסגרת הדיון.
    • דוגמאות למטרות אפשריות של סבב סיום: לאפשר לכל תלמיד/ה לערוך עיבוד רגשי או קוגניטיבי מהיר של תוכני הדיון; לקבל תמונה על התחושות, המחשבות והשאלות בכיתה בתום הדיון.
  • יש לבקש מהתלמידים לענות על השאלה שבמרכז הסבב במילה או שתיים ולא יותר.
  • דוגמאות לשאלות אפשריות עבור סבב פתיחה: "איך אני מגיע/ה היום לשיעור?", "משהו אחד שאני רוצה להשאיר מחוץ לכיתה כדי להגיע לשיעור בראש נקי".
  • דוגמאות לשאלות אפשרויות עבור סבב סיום: "מילה אחת שאני יוצא/ת אתה מהשיעור"; "דבר אחד שאני לוקח/ת אתי מהמפגש". 

 

עבודה מתמשכת לאורך השנה 

הקושי שבהנחיית דיון מול כיתה גדולה יכול להצטמצם באופן משמעותי אם דיונים ישולבו בעבודה הכיתתית:

 

  • לאחר עבודת הכנה מתאימה 
  • באופן חוזר ונשנה 
  • תוך עבודת "תחזוקה" מתמדת

 

לאחר עבודת הכנה מתאימה 

עבודת הכנה מתאימה תכלול שני מרכיבים עיקריים: שיתוף של התלמידים בכך שאנו עומדים להתנסות בדיונים במסגרת השיעורים, ויצירת חוזה כיתתי.

עוד כמה מילים על חוזה כיתתי: 

  • המהלך של יצירת החוזה נפתח בשאלה הממוקדת בתלמידים ובצורכיהם, כגון - "מה יהפוך עבורי את הכיתה למרחב בטוח להקשבה, לביטוי וללמידה?". 
  • התשובות על שאלה זו צריכות להינתן על ידי התלמידים עצמם, אחרת התלמידים לא יחושו חיבור לחוזה שנוצר. 
  • תשובות התלמידים על שאלה זו צריכות לעבור תרגום למעין סט של כללים, שאותו התלמידים צריכים להכיר ושיש לוודא כי הוא מקובל עליהם. 

 

באופן חוזר ונשנה 

הידיעה שהדיון אינו עומד לבדו אלא הוא חלק מסדרת דיונים עשויה לתרום לאווירה נינוחה יותר: התלמידים יידעו שיהיו להם עוד הזדמנויות לדבר, ולכן אין הכרח להתפרץ כדי להישמע.

ההתנסות בדיונים באופן חוזר ונשנה תאפשר לכיתה לשכלל את יכולתה להתמודד עם סיטואציה של דיון, ותאפשר למורה לשכלל את כלי ההנחיה ולדייק אותם בהתאם לצורכי הכיתה.

תוך עבודת "תחזוקה" מתמדת

ניתן לדמות את המרחב הבטוח לדיונים בכיתה לגינה שיש "לתחזק" ולעשב אותה באופן מתמיד, כדי לשמור עליה מפני עשבים מזיקים שיכולים להשתלט עליה. 

עבודת התחזוקה של המרחב הבטוח בכיתה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, כמו למשל:

  • עידוד מתמיד של שיח רגשי: שיח רגשי מקדם הקשבה אמפתית בתוך הכיתה, ומצמצם את הסיכון לתופעות לא רצויות כגון התפרצויות, התבצרות, הפרחת סיסמאות, חוסר סובלנות וכו'.
  • העברת הכוח להתמודדות עם בעיות אל הקבוצה: אם עולים קשיים במהלך דיונים, ניתן להתייעץ על כך עם התלמידים עצמם, לעודדם לשתף בתחושותיהם ולהזמינם להציע פתרונות.
  • חזרה אל החוזה הכיתתי: אם אנו נוכחים שהחוזה הכיתתי מופר, איננו חייבים לראות בכך איום. ניתן לראות בכך הזדמנות לחזור לחוזה, להזמין את הכיתה לבדוק אם היא עומדת בו, ולברר אתה בכנות מה הסיבות לאי-עמידה בו. שיחה כזו יכולה לסייע בהבנת התלמידים ובחיזוק האמון שלהם במורה ובמהלך של יצירת החוזה. היא עשויה להוביל להתארגנות מחודשת של הכיתה בהתאם לחוזה, או להחלטה של הכיתה שהיא רוצה לשנות ולדייק את החוזה - וכל כיוון כזה יכול להיות מבורך. שימו לב: בסמוך ליצירת החוזה יש מקום רב יותר לחזרה אליו יחד עם הכיתה, משום שהדבר מסייע להטמעתו. בהמשך הדרך, יש לוודא שהמהלך של "חזרה אל החוזה" לא הופך להיות שגרתי ושחוק, אלא נשמר לרגעים מתאימים.
גלילה למעלה דילוג לתוכן