תודה למורה שרה כץ מבית ספר אמירים רשל"צ
הערכים שבהם עוסקת הפעילות: חירות ושוויון הזדמנויות.
נושא הדיון: שחקן ערבי בנבחרת ישראל – קבוצה ייצוגית של מדינת ישראל.
שאלת דיון מרכזית: האם שחקני כדורגל ערבים יכולים לייצג את מדינת ישראל בחו"ל?
ה"אחרים" שאליהם מתייחסת הפעילות: ערבים.
מהלך הפעילות:
מתודה : צפיה בקטעי וידאו ומידע באינטרנט המתעדים שחקני נבחרת, בקשו מהתלמידים דוגמאות.
דיון:
- מה הקריטריון לבחור שחקן כדורגל להשתתף בנבחרת ישראל?
- מה הקשר בין לאום ודת לכשרון משחק בכדורגל?
- מה אנחנו מצפים שיהיה בהרכב של נבחרת מייצגת?
- 20% מאוכלוסיית ישראל ערבים. למה שלא ייצגו את המדינה?
- האם שחקן נבחרת כדורגל אמור להפגין נאמנות מוחלטת למדינה?
סיכום: מה הרגשנו תוך כדי הדיון? תיסכול,כעס,שנאה,עצבנות,וכו…
במילה או משפט מה אתה לוקח מהדיון הזה?
ציוד ותשתיות נחוצים: מחשב, מקרן, מסך/ לוח.
נספחים:
"בירם כיאל רחוק מלהיות הערבי הראשון של מכבי חיפה, אבל הוא פרץ דרך גם בתחומו. אחריו, מכבי חיפה הביאה אליה לא רק את הערבים הכי טובים שיש, אלא פתחה את שעריה לשחקנים פחות טובים. בני המגזר השתלטו על מחלקת הנוער, הקשר בין המועדון לציבור הערבי הלך והתחזק, כשאוטובוסים היו מגיעים במיוחד מג'דידה למשחקים של כיאל. הדרך הקשה שכיאל היה צריך לעשות כנער כדי להגיע לאימונים של מכבי חיפה, ההשתלבות החלקה שלו, היה לסמל עבור רבים אחרים. כיאל הוא גם הערבי הראשון שעשה קריירה רצינית באירופה…"
"ריפעת טורק היה קשר יוצא מהכלל, שעלה בביטחון על המסלול שיצר עותמאן, וזומן לנבחרת ישראל על ידי אותו מאמן שצירף את בלם הפועל ירושלים דוביד שוויצר הכריש. טורק שיחק בנבחרת ישראל באולימפיאדת מונטריאול ולקח את פריצת הדרך של עותמאן שני צעדים קדימה. טורק לא היה סתם שחקן נבחרת. יש לו 33 הופעות, שלושה שערים, ולמרות שתמיד היה נאמן למוצאו ולדעותיו, השתלב בדרכו הייחודית בכדורגל הישראלי. טורק הוא אדם אמיץ שלא נתן לאף גזען לטפס עליו. סמל ערבי ראשון בהפועל תל אביב, ועוד איזה סמל, כולל אליפות אחת ב-1981. המאמן הערבי הראשון בליגת העל. מאמן לא משהו, גם פרשן די גרוע, אבל טורק הוא הרבה מעבר לכך. הוא הכדורגלן הערבי המצטיין והאיכותי שהצליח לשלב חיבור אמיתי לחברה הישראלית מבלי להתרפס בפניה…"