סבב פתיחה בכיתה

שיטות שונות שיכולות לעזור לסבב הפתיחה:

סבב –  כל משתתף\ת בתורו, לפי סדר הישיבה.

פופקורן: כל משתתף\ת כאשר הוא מרגיש מוכן. (יש לשים לב כי כולם שיתפו)

מי שרוצה: ניתן להגיד בתחילת הסבב כי לא כולם צריכים לשתף רק מה שמרגיש צורך. 

הבא בתור: המשתתפת פונה לאדם היושב לידיה ושואלת את שאלת הפתיחה. 

מזמינים את מי שלא יושב לידו: על ידי קריאה בשמם המשתתף מזמין את הבא בתור לשתף. 

המנחה מזמין את השיתוף הבא: אפשר ע"י שליפת שמות מכובע או קריאה בשם או כל דרך אחרת.

בהתייחסות: לפני השיתוף כל אחד יתייחס למשתתף שהיה לפניו: אני מסכים, אני מתנגד וכו'.

חזרה על דברי הדובר שלפני (או כולם): כל משתתף חוזר או מסכם את דברי האדם שקדם לו. במטרה להרבות הקשבה ואכפתיות. 

תודה (על ידי כולם או הדובר הבא): לאחר השיתוף הדובר הבא מודה לדובר שלפניו על הדברים. 

סבב מהיר: כל פעם המנחה זורק שאלה אשר לה תשובה של מילה אחת (שם, צבע אהוב, רגש שבאתי איתו, מקום אהוב) כך כמה פעמים לשיתוף מהיר, וחופשי.

סבב הדרגתי: בסבב פתיחה זה בדומה לקודם הסבבים קצרים ומהירים. השאלות נבנות אחת על השניה: לדוגמא: אני אוהב: במיוחד: אבל לא:

בלי להסתכל אחד על השני: (עיניים עצומות, עם הגב למרכז המעגל) דבר שיכול לאפשר שיתוף אינטימי.

שימוש באמצעי חיצוני: (למשל קלפי רגשות, תמונה, מילה, שורה משיר…) כדי לאפשר למשתתפים לשתף עם אילו רגשות הם מגיעים. שימושים שונים בקלפי הרגשות ניתן לקרוא כאן.

למתודות לשיתוף במהלך השיעור לחצו כאן.